עירית קרית אתא נ' תלמוד תורה בית יהודה, קרית אתא ע"ש הרב יהודה גפן זצ"ל (ע"ר)(פורמלי)

פסק דין

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת י. מישורי) מיום 4.7.11 בת.א. 45735-06-11, אשר על פיה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני נגד המשיבה.

2.המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבה לבצע עבודות שינויים ו/או הריסה ו/או עבודות כלשהן אחרות במבנה המצוי ברחוב המייסדים 13, קרית אתא, הידוע כגוש 11017 חלקה 44 (להלן: "הנכס"). כן ביקשה המבקשת לאסור על המשיבה לנהל בנכס פעילות כלשהי שאינה בית ספר תלמוד תורה או ישיבה של זרם אגודת ישראל .

3.בה"פ 6592-11-08 בבימ"ש זה, ניתן על ידי כבוד השופטת שטמר פסק דין בתביעה שהגישה המבקשת כאן נגד המשיבה ולפיו :

"מכל המקובץ מסקנתי היא שהעיריה הוכיחה כי היא זכאית להרשם כבעלת זכויות החכירה בנכס. יחד עם זאת מודגש כי המשך הניהול של הנכס מבחינת בית הספר שינוהל בו הוא בהתאם לאמור בהסכם בין העיריה לבין האגודה משנת1965 , ולפיכך יש לעמותה זכות לנהלו על פי ההסכם".

4.בהסכם הנ"ל משנת 1865 נקבע כי :

"המקרקעין וכל מה שיבנה להבא עליהם ישמשו אך ורק למטרת תלמוד תורה של זרם החינוך העצמאי של אגודת ישראל או בשם אחר של אותו זרם, או לישיבה של אותו זרם.....

הותנה בזה בפרוש כי כל ענייני בית הספר הנ"ל, בין שהדברים נוגעים לענייני חינוך ולימוד ובין שהם נוגעים לענייני מינהל, יהיו בסמכותה הבלעדית של האגודה ומוסדות החינוך של הממשלה ואין למועצה כל זכות להתערב בהם באיזו צורה שהיא".

5.המבקשת הגישה בקשה לסעד זמני שיאסור ביצוע עבודות בנכס וכן יאסור העברת החזקה בו לצד ג' – גוף המתקרא "הרבצת תורה". בבקשה נטען כי מבוצעות בנכס עבודות שינויים והריסה, ללא הסכמתה וללא קבלת היתר בניה וכי כבר הוצא צו הפסקת עבודה אך המשיבה ממשיכה בביצוע העבודות. כן נטען כי המשיבה מחזיקה בנכס בניגוד לדין.

6.בהחלטתו מיום 4.7.11 קבע בימ"ש קמא כי נושא החזקה בנכס כבר הוכרע בפסק דינה של כבוד השופטת שטמר ואין מקום לשוב ולהדרש לענין. בימ"ש קמא הוסיף וקבע כי הצדדים חלוקים בשאלת פרשנות ההסכם משנת 1965 (במיוחד לענין השאלה האם עבודות השיפוצים נכללות בגדר "מינהל"), וכי המדובר במחלוקתה טעונה בירור, אך הדבר אינו מצדיק מתן צו מניעה. בימ"ש קמא קבע גם כי מאזן הנוחות נוטה למשיבה מאחר לא עולה פגיעה באינטרס הציבורי כתוצאה מהשימוש בנכס ומאידך העתרות לבקשה עלולה לפגוע באינטרס הציבורי בהפעלת גן ילדים או מעון יום. בימ"ש קמא דחה את הבקשה לסעד הזמני.

7.החלטה זו הינה נשוא הבקשה בפני.בבקשה נטען כי גם אם ניתנה למשיבה זכות שימוש בנכס, היא אינה יכולה לעשות בו כרצונה ואין לה כל זכות לבצע בנכס עבודות בניה ושיפוץ – בלי לקבל הסכמת המבקשת וללא רישיון. כן נטען כי המשיבה אינה רשאית להעביר את הזכויות בנכס לצד ג'.

8.המשיבה טענה בתגובתה כי היא מפעילה את הנכס – על ידי מתן רשות שימוש לאחרים מזה 60 שנה וכי בקשת המבקשת הוגשה במסגרת נסיונות חוזרים ונשנים של המבקשת לסלק ידה של המשיבה מהנכס. המשיבה טענה כי למשיבה יש זכות לנהל את הנכס בהתאם להסכם משנת 1965. כן נטען כי היא חייבת לבצע עבודות בנכס כתנאי למתן רישיון עסק.

9.בדיון בפני טען נציג המשיבה כי גוף בשם "הרבצת תורה" הוא שביצע את העבודות בנכס וכי במשך כל השנים מנוהל הנכס על ידי מוסדות תורניים שונים.

10.ב"כ המבקשת טען כי בינתיים הוצא צו שיפוטי האוסר ביצוע עבודות בנכס וכי מעשי המשיבה פוגעים בקניינה של המבקשת.

11.החלטתי לתת למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

12.כפי שקבע בימ"ש קמא, הכריע בית המשפט המחוזי בה"פ 6592-11-8 בשאלת הזכויות הקנייניות בנכס ואף הוסיף וציין כי המשך הניהול יהיה בהתאם להסכם. ואולם צודקת המבקשת בטענתה כי ההסכם שותק בכל הנוגע לעבודות שינויים ו/או שיפוצים וכן בנוגע לזכותה של המשיבה להעביר את זכויות השימוש בנכס לאחרים.

13.בנסיבות שכאלה, ובשים לב לעובדה שהמבקשת הינה בעלת זכות הקניין בנכס, נראה כי היה מקום לאסור ביצוע עבודות שינויים, הריסה ו/או בניה בנכס, בניגוד להסכמת המבקשת, במיוחד כאשר חלק מהעבודות הן עבודות הטעונות היתר. היתר שכזה לא ניתן וכבר הוצא צו הפסקת עבודות שיפוטי כנגדן.

14.מאידך, באשר לזכות המשיבה לאפשר שימוש בנכס לצד ג', אכן ההסכם בין הצדדים שותק ואולם אין מחלוקת כי מזה שנים רבות אפשרה המשיבה לצד ג' להפעיל בנכס מוסד חינוך ואין מקום לשנות את המצב הקיים בצו זמני (בכפוף להתחייבות אותו צד ג' לפנות את הנכס ו/או למלא אחר כל צו שיפוטי שינתן בקשר לנכס בהליך בין המבקשת למשיבה).

15.אשר על כן – אני מקבלת את הערעור באופן חלקי . ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבה ו/או על מי מטעמה, לבצע כל עבודות שהן בנכס, ולרבות עבודות שינוי, בניה, הריסה, תוספת וכיו"ב.

15.כן אני קובעת כי המשיבה תהיה רשאית לאפשר לצד ג' להשתמש בנכס בכפוף להתחייבותו, כאמור בסעיף 14 לעיל. ההתחייבות של צד ג' תינתן תוך 7 ימים מהיום, אחרת ינתן צו האוסר על העברת השימוש בנכס מהמשיבה לצד ג'.